מאמרי הזוהר הקדוש פרשת בראשית

כ"ג תשרי תשפ"ז | 04/10/2026 | 13:00

זוהר חדש - בריאת האדם

ז"ח דף קמ"א ע"א

וּכְגַּוְנָא דְּאָמַר לְיִשְׂרָאֵל נַעֲשֶׂה אָדָם, הָכִי אָמַר לִסְפִירָן נַעֲשֶׂה אָדָם וכמו שאמר הקב"ה על עם ישראל נעשה אדם כך אמר על הספירות נעשה אדם, דָּא עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא דְּאִיהוּ רִאשׁוֹן לְמַחֲשָׁבָה וְאַחֲרוֹן לְמַעֲשֶׂה זה עמוד האמצעי בחי' דת"י שהוּא תפארת ישראל שכולל בתוכו כל הו"ק והוא שם מ"ה ונקרא אדם והוא שם הוי"ה ב"ה ושם אדנות שהוא ראשון למחשבה מצד אות י' דהוי"ה דת"ת ואחרון למעשה מצד אות י' דאדנות שבו, דְּאִנּוּן חָכְמָה בָּרֹאשׁ וְחָכְמָה בַּסּוֹף שהם חכמה בראש היּא אות י' דהוי"ה דת"ת וחכמה בסוד גם כן אות י' דאדנות. דְּכָל סְפִירָה יָהִיב בֵּיהּ חוּלָקֵהּ שכל ספירה נתנה בו חלקה כי הת"ת כלולות בו הזרועות שהם חסד גבורה, ב' רגלים נצח והוד, הראש כחב"ד והיסוד ברית, הכל כלול בו והוא כולל ותופס את כולם. וּבְגִין דָּא אִיהוּ בִּדְיוֹקְנֵהּ (במדבר י כה) מְאַסֵּף לְכָל הַמַּחֲנוֹת לְצִבְאוֹתָם. וְרַעְיָא מְהֵימְנָא בִּדְיוֹקְנֵהּ ולכן הוא בצורתו צורת ו' שלו מאסף לכל המחנות מכל הספירות ומשה רבנו הוא צורת התפארת כי הוא מהדת"י מצד התפארת.

וְאָמַר לַמַּלְאָכִין נַעֲשֶׂה אָדָם, וְדָא מטטרו"ן וכך אמר הקב"ה למלאכים נעשה אדם והוא מטטרו"ן שהוא חנוך, דְּכָל מַלְאָךְ וְחַיָּה שַׁוֵּי בֵּיהּ חוּלָקֵיהּ שכל מלאך נתן בו חלקו וכן כל חיה נתנה חלקה. וְהָכִי אָמַר לִצְבָא הַשָּׁמָיִם לְמֶעֱבַד לְשִׁמְשָׁא בִּדְיוֹקְנֵהּ, וְכָל כּוֹכָבָא יָהִיב בֵּיהּ חוּלָקֵהּ וכן אמר הקב"ה לכל צבאות השמים לעשות אדם בצלמנו שהוא השמש בצורת התפארת כי הת"ת נקרא שמש וכן משה רבנו נקרא שמש וכל כוכב נתן בו חלקו, וְעִלַּת עַל כֹּלָּא אִשְׁתַּתַּף בְּהוּ בְּכָל אָתָר בַּתִּפְאֶרֶ"ת במטטרו"ן וּבְשִׁמְשָׁא, וְלֵית לְאַרְכָּא בְּהַאי והעליון על הכל שהוא א"ס ב"ה נשתתף בהם בכל מקום אם בתפארת שבספירות אם המטטרו"ן במלאכים, ואם בשמש בכל צבא השמים ואין להאריך עוד בענין זה.

וְעוֹד נַעֲשֶׂה אָדָם. לְאֻמָּן דְּזָרַע כַּמָּה זִרְעוֹנִין בְּבַת אֶחַת, וְכָל אֶחָד נָפִיק לְיוֹמוֹי משל לאומן שזרע כמה זרעונים בבת אחת אם חטים, אם פירות, אם תבואה וכל אחד יוצא ביומו בזמנו יש לאחר יום יש אחר יומיים וכו', והאומן הוא הקב"ה שזרע את השמים ואת הארץ כל תולדות השמים וכל תולדות הארץ וכל אחד נתגלה ויצא ביומו. לְבָתָר אָמַר לְאִלֵּין לְאִנּוּן פּוֹעֲלִים, אֲנָא בָּעֵי דְּתִשְׁתַּתְּפוּ כֻּלְּכוּ לְמֶעֱבַד מָאנָא אח"כ אמר לאותם הפועלים שהם הו"ק יום א' חסד יום ב' גבורה וכו' אני רוצה שתשתתפו כולכם יחד לעשות כלי שהוא אדם, וְכָל חַד מִנַּיְכוּ יָהִיב בֵּיהּ חוּלָקֵהּ מִמַּה דִּיָהָבִית בְּכוּ וכל אחד מכם יתן בו את חלקו ממה שנתתי בכם, וַאֲנָא אִשְׁתַּתַּף עִמַּיְכוּ בְּהַהוּא מָאנָא חוּלָקָא מִנִּי ואני אשתתף עמכם באותו הכלי שהוא האדם חלק ממני שהיא הנשמה חלק אלוה ממעל. אָמְרוּ לֵיהּ מַאי הַאי מָאנָא כָּל כָּךְ חָשִׁיב קֳדָמָךְ דִּיהֵא כָּלִיל מִכֹּלָּא אמרו לו הו"ק מי הוא הכלי שכ"כ חשוב לפניך שיהיה כלול מכל העליונים והתחתונים. אָמַר לוֹן הַאי מָאנָא אִיהוּ אָדָם דִּיהֵא בִּדְיוֹקְנָא דְּאָדָם עִלָּאָה אמר להם הקב"ה זה הכלי הוא האדם ואני רוצה שהוא יהיה בצורת האדם העליון.

אָמְרוּ לֵיהּ אַמַּאי תֵּימָא לָן דְּכָל חַד וְחַד יָהִיב בֵּיהּ חוּלָקֵהּ אמרו לו האומנים שהם הו"ק מדוע תאמר לנו שכל אחד ואחד מאתנו יתן בו חלקו. וְהָא אַנְתְּ הוּא אָדוֹן דְּכֹלָּא, וְאַנְתְּ בָּרָאתָ כֹּלָּא, טֹל אַנְתְּ מִכָּל חַד וְחַד מַה דְּאַנְתְּ בָּעֵי והרי אתה הוא אדון הכל מושל בכל ואתה בראת הכל קח אתה מכל אחד ואחד מה שאתה רוצה, דְּלָא יְהֵא פִּתְחוֹן פֶּה לְאִנּוּן דְּלָא אִשְׁתְּמוֹדְעִין בָּךְ שלא יהיה פתחון פה לאלה שלא יודעים בך ומכירים בך, דְּיֵמְרוּן דְּעוֹבָדָא דְּאָדָם אַנְתְּ צָרִיךְ מִשְּׁלִיחִין דִּילָךְ שיאמרו שלמעשה בריאת האדם אתה צריך ג"כ לשליחים שלך ואתה לא מסתדר לבד ח"ו.

אָמַר לוֹן, לְמַלְכָּא דְּיָהַב מַתָּנָא לְעַבְדּוֹי, וְיָהִיב לְכָל אֶחָד וְאֶחָד חוּלָקֵהּ וְאַחְסַנְתֵּהּ מֵהַהוּא מַתָּנָא אמר להם הקב"ה משל למלך שנתן מתנה לעבדיו ונתן לכל אחד ואחד חלקו ונחלתו מאותה המתנה הכוללת שיש בה חלקים שונים. לְבָתָר אָתָא עַבְדָּא מְהֵימְנָא לְגַבֵּהּ וְשָׁאִיל לֵיהּ מַתָּנָה ואח"כ בא אליו עבדו הנאמן ובקש ממנו ג"כ מתנה. אָמַר מַלְכָּא הַאי עַבְדָּא פָּלַח לִי בְּכָל אֵבָרִין דִּילֵהּ אמר המלך זה העבד עובד אותי בכל רמ"ח אבריו ושס"ה גידיו בחשק גדול. וְהָכִי אֲנָא בָּעֵי לְמֶעֱבַד מָאנָא דִּילֵהּ מַתָּנָה מִכָּל חֵילִין דִּילִי וכך אני רוצה לעשות את הכלי שלו מתנה מכל הצבאות שלי. מָה עָבַד, כָּנַשׁ כָּל מַשִּׁרְיָן דִּילֵהּ מה עשה המלך, אסף כל המחנות שלו וְאָמַר לוֹן, בָּעֵינָא מִנַּיְכוּ כַּל חַד וְחַד יָהִיב מַתָּנָה מִדִּידֵהּ לְהַאי עַבְדָּא ואמר להם רוצה אני מכם שכל אחד ואחד יתן מתנה משלו לזה העבד, וַאֲנָא אִשְׁתַּתַּף עִמְּכוֹן וְאֶתֶּן לֵיהּ מַתָּנָה מִדִּילִי ואני אשתתף עמכם ואתן לו מתנה ממני כלומר אני אתן את הנשמה שלו.

מִנְּהוֹן אַקְשׁוּ וְאָמְרוּ (תהלים ח ה) מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ יש מהם שהקשו ואמרו מה הוא האדם הזה שאתה רוצה לברא שהוא חשוב יותר מאתנו או מכל צבאות השמים שאתה זוכר אותו במיוחד. וּמִנְּהוֹן אָמְרֵי בְּרַעֲוָא שָׁלִים ויש מהם שאמרו אנחנו נותנים מאתנו באהבה וברצון שלם. אוּף הָכִי קֹדֶם דְּאִתְבָּרֵי עָלְמָא, עַאלוּ יִשְׂרָאֵל בְּמַחֲשָׁבָה לְהִבָּרְאוֹת, והנמשל גם כאן קודם שנברא העולם עלו ישראל במחשבה להבראות תחילה קֹדֶם דְּאִתְבָּרִיאוּ מַלְאֲכִין וְכָל בִּרְיָן דְּעָלְמָא דְּעוֹבָדָא דִּבְרֵאשִׁית קודם שנבראו המלאכים וכל הנבראים שבעולם של מעשה בראשית. וּבַחֲבִיבוּ דִּילְהוֹן, אַנָּח לְעוֹבָדָא דִּילְהוֹן דִּיהוֹן בַּתְרָאִין לְעוֹבָדָא דִּבְרֵאשִׁית ומחמת חיבתם ואהבתם הניח הקב"ה את בריאת האדם עם ישראל שיהיו אחרונים למעשה בראשית. וְאָמַר עָלֵהּ נַעֲשֶׂה אָדָם ורק לבסוף ביום הששי עת בריאת האדם אמר "נעשה אדם".

וְאַמַּאי ושואל, מדוע אמר לכל הבריאה כולה ולכל צבאות השמים ולכל העולמות נעשה אדם אֶלָּא בְּגִין חֲבִיבוּ דְּאַבּוּהוֹן דְּבִשְׁמַיָּא דְּאִתְקְרֵי יִשְׂרָאֵל אלא מחמת חביבותם לאביהם שבשמים שנקרא ישראל, כלומר הקב"ה אמר אלה בני והם נקראים על שמי. וְאִנּוּן הָווּ עֲתִידִין לְאִתְקָרֵי בִּשְׁמֵהּ יִשְׂרָאֵל והם יהיו עתידים להקרא בשמו ישראל, כָּנִישׁ לְעִלָּאִין וְתַתָּאִין לְמֵיהַב חוּלָקָא מִכֻּלְּהוּ לכן אסף הקב"ה לעליונים ולתחתונים שכולם יתנו חלק משלהם. בְּגִין דְּאִי יֵחוּב אָדָם, כֻּלְּהוּ אִשְׁתַּכָּחוּ חֲסֵרִין בְּהוֹן, מֵהַהוּא חוּלָקָא דִּיהָבוּ בֵּיהּ, וְכֻלְּהוּ יִבְעוּן רַחֲמֵי בְּגִינֵהּ לפי שאם יחטא האדם כולם ימצאו חסרים ופגומים בהם בעצמם כי הוא חלק מהם מחמת שנפגם אותו חלק שנתנו בו, וכולם יבקשו רחמים בשבילו. וְאִיהוּ יָהַב בְּהוֹן מִדִּילֵהּ והקב"ה נתן בעם ישראל חלק משלו כמ"ש ויפח באפיו נשמת חיים, בְּגִין דְּיֵמְרוּן לֵיהּ עֲשֵׂה לְמַעֲנָךְ אִם לֹא לְמַעֲנֵנוּ, בְּגִין הַהוּא חוּלָקָא דִּילָךְ דְּיָהַבְתְּ בְּיִשְׂרָאֵל כדי שכל צבאות השמים וכל הבריאה יאמרו לו עשה למענך לחלק שאתה נתת בו בישראל. הָדָא הוּא דִּכְתִיב (דברים לב ט) כִּי חֵלֶק יְהֹוָה עַמּוֹ וזה מה שכתוב שיש חלק של הקב"ה בעמו. וְאִיהוּ מָחִיל לוֹן בְּגִין הַהוּא חוּלָקָא דִּילֵהּ דִּשְׁמֵהּ דְּיָהַב בְּהוֹן והוא מוחל להם בשביל אותו החלק שלו של שמו שנתן בעם ישראל.

דְּאִם לֹא יָהִיבוּ אִנּוּן מִגַּרְמַיְהוּ חוּלָקָא בֵּיהּ בִּרְעוּתַיְהוּ שאם לא היו נותנים כל העולמות העליונים והתחתונים וכל הבריאה חלק מהם מרצונם והיה הקב"ה לוקח מהם בעל כרחם, כֻּלְּהוּ הָווּ טַעֲנִין עָלֵהּ כולם היו טוענים עליו, דְּאַנְתְּ נָטִילַת מִנָּן עַל כֹּרְחָנָא, חוּלָקָא דְּאִיהוּ בָּאָדָם מִכָּל חַד וְחַד אתה לקחת מאתנו בעל כרחנו חלק שהוא באדם מכל אחד ואחד, וְלָא הָווּ מְרַחֲמֵי עָלֵהּ ואז לא היו מרחמים עליו. וּבְגִין דְּלָא יְהֵא לוֹן פִּתְחוֹן פֶּה ובשביל שלא יהיה להם פתחון פה, בְּגִין דָּא לֹא בָּעָא לְנָטְלָא חוּלָקָא אֶלָּא בִּרְעוּתָא דִּילְהוֹן ובשביל זה לא רצה הקב"ה ליקח מהם חלק אלא שהם יתנו מתנה מרצונם המלא [א].

כְּגַוְנָא דָּא דְּאִתְמַר בְּרָעְיָא מְהֵימְנָא, כעין זה שנאמר במשה רבנו הרועה הנאמן, (תהלים סח יט) עָלִיתָ לַמָּרוֹם שָׁבִיתָ שֶּׁבִי לָקַחְתָּ מַתָּנוֹת בָּאָדָם [ב] שכשעלה משה רבנו למרום לקח את אותם נצוצות שלקחו אותם החלקים ששייכים לנשמת אדם הראשון אחר שחטא ועתה משה רבנו מתקן ולוקח אותם ניצוצות בשביל להשיב אותם אל הקדושה [ג]. וּבְגִין דְּמַזִּיקִין סָרְחוּ לְגַבֵּהּ, וְלֹא בָּעוּ לְמֵיהַב בֵּיהּ חוּלָקָא והיות והמזיקים חטאו לקב"ה שלא שמעו בקולו ולא רצו ליתן מחלקם לאדם, וְאָמְרוּ (שם ח ה) מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ וְגוֹ' ואמרו, מי הוא בכלל האדם שאתה רוצה ליתן לו מתנה מיוחדת ולברא אותו, לֹא בָּרָא לוֹן לְבוּשִׁין דְּאִנּוּן גּוּפִין דִּלְהוֹן. וְאִנּוּן שָׂנְאִין לוֹן לא ברא להם הקב"ה לאותם מזיקין לבושים שהם הגופים שלהם אלא השאיר את אותם רוחות ערומים בלא לבוש, ולכן הם שונאים את האדם. וְעַל כֵּן מְמַנָּן דְּעַל ע"ב אֻמִּין, דְּאִנּוּן קַמָּךְ, כְּגַוְנָא דָּא ועל כן השרים הממונים על ע"ב אומות העולם שהם לפניך הם המזיקים והם חלק הס"א והם כעין אותם המזיקין כַּד יִשְׂרָאֵל מְחֻיָּבִין לַאֲבוּהוֹן דְּבִשְׁמַיָּא, אִנּוּן אֻמִּין דְּעָלְמָא רְצוּעִין בִּידָא דְּבוֹרֵא עָלְמִין לְאַלְקָאָה לוֹן בְּהוּ כאשר ישראל חוטאים לאביהם שבשמים אותם אומות העולם הם רצועה בידו של בורא עולם להלקות אותם בהם.

וְכַד חָזְרִין בְּתִיּוּבְתָּא זָרִיק רְצוּעִין מִידֵהּ, וְלָא יְהֵא בְּהוֹן מַמָּשׁ וכאשר עם ישראל חוזר בתשובה זורק הקב"ה את הרצועה מידו כלומר זורק את אומות העולם ולא יהיה בהם בחי' של ממש. דְּחֵילָא דִּרְצוּעִין לָאו אִיהוּ אֶלָּא בִּידָא דְּמָאן דְּנָטִיל שכח הרצועה אינו אלא ביד מי שלקחה כלומר בידו של הקב"ה. דְּעָלַיְהוּ אִתְמַר (ישעיה מ יז) כָּל הַגּוֹיִים כְּאַיִן נֶגְדּוֹ כלומר מאבד אותם כי הם אפס גמור. וּבְגִין דְּיִשְׂרָאֵל אִית בְּהוּ חוּלָקָא מִבּוֹרֵא עָלְמִין דְּאִיהוּ עִלַּת עַל כֹּלָּא ובשביל שעם ישראל יש להם חלק מבורא עולם שהוא עולה על הכל. וּמֵעֶשֶׂר סְפִירָאָן וּמִכָּרְסְיָן וּמַלְאָכִין וְכוֹכְבַּיָּא וּמַזָּלִין וגם הם חלק מעשר ספירות דאצילות ומהכסאות דעשר ספירות של עולם הבריאה ומלאכים של עולם היצירה כוכבים ומזלות של עולם העשיה כַּד חָזְרִין בִּתְשׁוּבָה מִכָּל מַה דְּאִתְנַטִּילוּ, בָּעוּן רַחֲמֵי עָלַיְהוּ כשעם ישראל חוזרים בתשובה מכל מה שלקחו כלומר מי"ס דאצילות ומבריאה יצירה עשיה כולם מבקשים על עם ישראל רחמים. בַּר מִשֵּׁדִין וּמַזִּיקִין וְחֵילִין דִּמְסָאֲבוּ חוץ מן השדים והמזיקים וכחות הטומאה, דְּאִתְמַר בְּיִשְׂרָאֵל (ויקרא יח כד) אַל תִּטַּמְּאוּ בְּכָל אֵלֶּה, דְּלֵית לוֹן חוּלָקָא בְּהוֹן שנאמר בהם בישראל בבקשה אל תטמאו בכל הטומאה הזאת כי אין לישראל חלק בטומאות אלו.

וּבְגִין דָּא אֻמִּין דְּעָלְמָא דְּנִשְׁמָתִין דִּילְהוֹן מֵאִנּוּן חֵילִין דִּמְסָאֲבוּ, לֵית לְשַׁתְּפָא בְּהוֹן לַאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, וְלֹא בְּכָל עוֹבָדֵיהוֹן ולכן, לפי שאומות העולם נשמתם מכחות הטומאה אין להשתתף בהם באכילה ובשתיה ולא בשום מעשה ממעשיהם, דְּעָלַיְהוּ כְּתִיב כי על אומות העולם נאמר בענין ע"ז (דברים ד יט) אֲשֶׁר חָלַק ה' אֱלֹהֶיךָ אותם לכל העמים וְגוֹ', ובעם ישראל נאמר כי עם קדוש אתה לה' אלהיך (שם יד ב) וּבְךָ בָּחַר ה'. וְעָלַיְהוּ אִתְמַר (מיכה ד ה) ועל אומות העולם נאמר כִּי כָּל הָעַמִּים יֵלְכוּ אִישׁ בְּשֵׁם אֱלֹהָיו ואנחנו נלך בשם ה' אלהינו לעולם ועד וְגוֹ', דְּאִיהוּ יָחִיד וּמְיֻחָד בְּכָל מַשִּׁרְיָן (דף קמא ע"ב) דִּכְלִילָן בְּהוֹן כי הוא יחיד ומיוחד בכל המחנות הכלולות בו.